השיר "גם זה יעבור" של טונה. כיצד מתבטאת בו מגמת ה"ישראליזציה" של ההיפ-הופ הגלובלי? דוגמאות מתוך ההתרחשויות בקליפ ומתוכנו המילולי.
תרבות הכוללת אופנה, גרפיטי, דרך דיבור וסלנג. מוסיקה שהתחילה בשכונות האפרואמריקאיות והפכה תקליטים בליווי תופים לאמצעי ייצור של מוסיקה. מעל המוסיקה יושבת השירה בסגנון הראפ, מעין דקלום קצבי היושב על הביט והוא סגנון שירה הראפי המזוהה עם ההיפ-הופ. במקורו בארה"ב, עסק הז'אנר בשירי מחאה, בעיקר בשירי מחאה נגד האפליה השחורה. הטקסטים בהיפ-הופ עושים שימוש בסלנג, בתרבות המקומית ובהווי המקומי כך שזר לא יבין את עומק המשמעויות הנוספות שהשיר מבקש להעביר.
עם הגעתו של ההיפ-הופ לישראל הוא עבר תהליך "ישראליזציה" שבו המסרים פחות מחאתיים ויותר קונפורמיסטים.
בשיר "גם זה יעבור", טונה עושה שימוש באלמנטים הגלובליים של ההיפ-הופ ומשלב בהם בעברית את ההווי, המחאה והתרבות הישראלית, ויחד עם זאת משקף את תהליך ה"ישראליזציה" בטקסטים יותר קונפורמיסטים.
מבחינה אומנותית טונה עושה בקליפ הקבלה בין הטקסט לתמונה, ממחיש את הנאמר ומוסיף Sub text ויזואלי, תרבותי מקומי, ממש כמו שקיים הסאב טקסט המילולי "שזר לא יבין".
הסרט נע מתחילתו ועד סופו, דברים חולפים ועוברים על פני המצלמה וממחישים את.. "גם זה יעבור". הכל חולף, הכל כולל הדברים הקטנים, הגדולים, האהבות, האופנות, המשברים החברתיים והפוליטיים, והאסונות.
בשיר "גם זה יעבור", טונה יוצא במחאה על ההתייחסות הרגעית ועל ה"קבלה" של המצב והבנה שזה יעבור ויבוא משהו בסדר גודל דומה בקרוב. הסרט הנע גורם לצופה לחכות לדבר הבא, שגם הוא יעבור ולא ישאיר חותם, ישכח, יעלם. הקליפ משלב קטעי עיתונות פוליטיים, מתייחס כביכול בהתייחסות קלילה ואגבית לדברים ברומו של עולם ול"פרות הקדושות" בחברה. לדוגמא:
"שלום חבר" / "פרס או ביבי" / "המדינה מושבתת" / "אמא יצאנו מלבנון" / "כמו סוף העולם".
למעבר לקורס היפ הופ ולמידע בנושא לחצו כאן
אך טונה כמו יתר הראפרים במוסיקת ההיפ-הופ הישראלית, פחות עושה מחאה ויותר מביא מוסיקה קונפורמיסטית המשתלבת במיינסטרים. בשיר זה ובשיריו האחרים קיימים פחות סממני התרסה המזוהים עם סגנון ההיפ-הופ במקור. והדוגמא לכך, הרבה יותר שיר אהבה, לב שבור, דוגמאות של אופנות חולפות, מוסיקה, ודאגות מחיי היום יום ופחות רדיפת צדק חברתי, פוליטי.
בדומה לז'אנר המקור, טונה עושה שימוש בתרבות המקומית הישראלית, בדיחות ואמירות המוכרות רק למי שחי בישראל, "סרנגה, לא הכל חלק", שימוש בטייק אוף על קמפיין שסרנגה עשה… או "שים ת'ראש על דיונה" על ויזואל חולף בקליפ של דיסק של "גבעת חלפון אינה עונה" שבו הגששים שרים "שים ת'ראש על דיונה.." ליאור מילר.. מי שלא חי כאן ומכיר את הפרסומת הראשונה של קאסטרו ואת הקריירה הקצרה והחולפת של ליאור מילר הדוגמן/ שחקן, לא יבין זאת.
שימוש מרובה בסלנג מקומי עד כדי שימוש בקללות- ".. FACK IT בת זונה..", כולם נהיו פרופסורים לבאסה". ז'אנר ההיפ הופ בישראל, כמו בעולם רק הולך ומתפשט בקרב סגנונות המוסיקה השונים, ללא הבחנה בין מזרחי, רוק, אמנים ותיקים וצעירים. אין ספק שזו תוספת רעננה ומאתגרת לכל העוסקים בתחום.
מוזמנים לעקוב אחרינו